תפריט
"את יודעת, אני מסתדר טוב עם הבלגן שלי, אבל עם הזמן גיליתי שסדר עושה לי טוב. סדר עושה לי שקט".
ככה התחילה השיחה של גל ושלי שהובילה לפרויקט מהיר וכייפי עם אחד האנשים הכי רגועים וזורמים שהכרתי עד היום.
גל חי על קו ישראל – ארה"ב.
המעברים בין ארה"ב לישראל, והחיים על מזוודות, לא עוזרים הרבה בשמירה על הסדר והארגון, תחום שגם ככה מאתגר עבורו.
גל מכיר אותי ויודע שאני מעצבת פנים, אבל הוא לא ידע שגם בעניין הסדר אני יכולה לעזור לו.
סדר, מבחינתי, הוא הבסיס לבית נעים ויפה. ואני לא מדברת על סימני החיים בבית, כלים על השיש או ילקוט בפינת הסלון.
אני מדברת על הצטברות של מיליון חפצים וערמות של ניירת שמפוזרים ברחבי החלל משום שאין להם מקום.
אני מדברת על בלגן שעושה לנו עומס בעיניים ומועקה בנשמה. בלגן שלוקח מהאנרגיות שלנו בלי (או עם) ששמנו לב.
התהליך שלנו יחד כלל:
המטבח – השימוש העיקרי בו הוא הכנת קפה ותה, ואחסון מוצרי מזון ארוזים.
השיש היה עמוס בדברים שאין להם מקום ואל חלק מהארונות לא הייתה גישה נוחה בגלל הדלפק שהיה מותקן קרוב מדי אליהם.
הדלפק – השולחן היחיד בחלל, שמשמש את גל לעבודה, שיעורי זום, מעט אכילה ובעיקר מקום להניח עליו דברים.
בגדים, ניירת, ספרים, כלי כתיבה וכל מה שאין לו מקום מוגדר, בקיצור הכל 🙂
אז את הדלפק קשה למצוא מתחת לערימות מה שהופך את העובדה שניתן לקפל אותו לקיר, בכלל לא רלוונטית.
בחלל כולו היו מפוזרים דברים ללא בית, כולל דאודורנטים ואביזרי גילוח, משום שלא היה אחסון נוח בחדר הרחצה.
אווירה כללית – בחלל 2 חלונות וויטרינה גדולה שמשקיפים על נוף מקסים של חצר ירוקה ומטופחת.
על החלונות נתלו וילונות האפלה כהים שנועדו להחשיך את החדר כשצריך, אך גם יצרו אווירה מעט כבדה וקודרת שזה בדיוק ההיפך הגמור מהווייב השליו והשמח של גל, האדם הכי חייכן שאני מכירה.
התחלנו בלעשות סדר ראשוני – להעיף דברים, או להעביר הלאה.
הרעיון בלהעיף דברים יחד איתי, הוא כדי ללמוד איך לעשות את זה בעתיד, לבד, בלעדיי.
תוך כדי התהליך עם גל, יצא לי לחשוב על הדברים אשר מקשים עלינו לזרוק חפצים שאנחנו לא צריכים או להעביר אותם הלאה.
הנה כמה דוגמאות:
יש לי פתרונות לכל אלו, ולא תמיד הפתרון הוא לזרוק, מניחה שעוד אכתוב על זה פוסט נפרד.
גל ואני עברנו יחד על הדברים, שאלתי את גל שאלות שעזרו לו להחליט מה מעיפים, מה תורמים, מה מעבירים הלאה ומה שומרים.
ואחרי שפינינו את הדברים המיותרים, עברנו לתכנון הסדר החדש…
החלל אמור להיות נוח ופשוט לתפעול, להתאים לפעילויות ולאופי של מי שחי בו, לסדר יום שלו וכמובן לשקף את האווירה והווייב שלו.
הצרכים והבקשות של גל:
– מקום נוח למדיטציות ותרגילי מתיחות.
– קל ופשוט לסידור.
– מקום נוח לשבת עם הלפטופ לעבוד/ללמוד.
– תחושת קלילות וזרימה בחלל.
– שמירה על הריהוט הקיים.
– אופציה להחשכת החדר (אין תריסים).
אז פיצחנו את עניין האחסון וסידור החפצים, פתרנו את אופן העמדת הריהוט בחלל וערכנו רשימת קניות לפתרונות אחסון.
במפגש השני שלנו, יצאנו ליום קניות.
בין המפגשים, ובזמן שגל בארה"ב, הבית עבר צביעה ותיקונים.
במפגש השלישי הותקנו הוילונות, חלק מהריהוט שינה מיקום, כולל הדלפק שנתלה במקום נוח יותר,
ונעשו כל מיני פינישים אחרונים.
צילום: אלן צפלסקי
בשורה התחתונה:
בחרנו גוון ירקרק בהיר ומרגיע כצבע הכללי לחלל.
וילונות לבנים, עם מעט שקיפות, לתחושת רכות וקלילות.
וילונות האפלה לבנים אטומים שמאפשרים החשכה מלאה לחדר אך שומרים על המראה הכללי הבהיר.
הדלפק נתלה במקום בו הוא לא מפריע לשום דבר.
הריהוט אובזר בקופסאות וסלסלות מתאימות כדי לייצר סדר וארגון פנימיים (תרתי משמע).
קנינו ארון מראה לחדר הרחצה כדי לא למצוא דאודורנטים וסכיני גילוח במטבח.
כל השאר, נותר כשהיה, רק מסודר 🙂
מאוד התרגשתי לשמוע מגל שהוא מאושר מהתוצאה.
אבל מה ששימח אותי אפילו יותר, היה לראות שהסדר נשמר למרות שעברו כבר מספר שבועות מסיום התהליך שלנו.
