אני אוהבת התחלות
המעבר משכירה לעצמאית היה שינוי עצום עבורי, אפשר לומר שרק עכשיו אחרי כמעט 3 שנים אני מבינה עד כמה.
בהתחלה זה היה פשוט. עשיתי את עבודתי, הוצאתי קבלות על שמי, פתחתי דף עסקי בפייסבוק, דברים זרמו.
עיקר העבודה שלי הייתה עבור מעצבות פנים אחרות. מדי פעם הגיע לפתחי פרויקט. היה נחמד.
מה עושים עכשיו?
בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה לכתוב בלוג. אני אוהבת לכתוב, תמיד אהבתי, זה בא לי בקלות וגרם לי הנאה מרובה. הקורס בלוגים 360 של יונית צוק, היה המשך טבעי לתהליך היציאה לעצמאות שלי. אז הקמתי בלוג, לא היה ברור על מה הוא יהיה. החלטתי לכתוב על מה שיבוא לי, מה שמעניין אותי וזהו. דבר אחד היה ברור, איכשהו, הוא יהיה חלק מהעסק שלי.
ככל שחלף הזמן, הבנתי שמה שאני עושה, זה לא מספיק. מצאתי את עצמי עובדת בעיקר על פרויקטים של מעצבות אחרות, קצת על שלי, אבל שום דבר מהדברים שרציתי לעשות, כמו לכתוב, לפרסם פרויקטים, לצלם פרויקטים ולהתפתח מבחינה מקצועית, לא קורה.
נכון, קמתי בשמחה בבוקר, לעבודה שאני אוהבת לעשות, אבל בימים בהם לא הייתה לי משימה ברורה, הרגשתי אבודה.
מחשבות, מחשבות...
רעיונות אף פעם לא היו הבעיה. אני שופעת רעיונות. רעיונות לפוסטים, רעיונות לדברים שאני יכולה לעשות כדי לפתח את העסק, רעיונות לשיתופי פעולה. הרגשתי מוצפת. עמוסה בראש, בלי יכולת לנוע קדימה, להוציא לפועל. העומס שיתק אותי. ככל שרעיון הסתובב לו בראש יותר ויותר, כך מצאתי עוד סיבות למה לא כדאי לי להוציא אותו לפועל. מלא סיבות – זה לא יצליח, זה מוזר מדי, בטח עשו את זה כבר, והמחשבה הכי שכיחה בראשי – מה זה ייתן לי? איך זה יקדם אותי? חוויתי ירידה משמעותית במוטיבציה.
ואז נתקלתי בסרטון של מל רובינס. (הסרטון בסוף הפוסט).
אסימונים נופלים
הייתי בדיוק בחופשה עם אמא שלי באילת, מנותקת מהכל, כשהסרטון הזה הגיע אליי, אני אפילו לא זוכרת איך. אבל הוא היכה אותי בתדהמה. זה בדיוק מה שאני עושה! מל רובינס מדברת על הרבה דברים בהרצאה שלה, אבל מה שתפס אותי בעיקר, היה העניין של הרעיונות. היא דיברה על שפע הרעיונות שעוברים לנו בראש בכל יום, ועל העובדה שאם לא נוציא אותם לפועל מיד, כנראה שלא נוציא אותם לפועל בכלל. התחברתי. נפלו אסימונים.
החלטתי לעשות שינוי. החלטתי להתחיל להוציא לפועל לפחות חלק מהרעיונות שלי ולהפסיק לחשוב יותר מדי.
ועדיין, כשחזרתי לשגרה מצאתי את עצמי נסחפת שוב לעבודה השוטפת, מבלי יכולת לעצור ולעשות דברים אחרים. דברים שמביאים לצמיחה.
בחזרה לשגרה
מתוך רצון לשינוי, עשיתי כל מיני דברים: קניתי יומן, ערכתי רשימות, סידרתי לוחות זמנים, ציירתי תרשימי זרימה.
וכלום… עוד עבודה שוטפת נכנסה, יאללה, רבוטה, שרטוטים, הדמיות, כתבי כמויות.
לעומת זאת, כתיבה, צפייה בהרצאות, עיון בספרות מקצועית, קריאה בלוגים אחרים, סתם שיטוט ברחבי הרשת עבור השראה, הכל נראה לי כמו צ'ופר. פריבילגיה שיש למי שהעסק שלו כבר מתגלגל, רץ. לא לעסק מתחיל כמו שלי. אני צריכה לעבוד. לא חשבתי לרגע שזאת חלק מהעבודה שלי. היה לי קל יותר לעמוד בלוחות זמנים שהוכתבו מבחוץ, על ידי לקוחותיי, מאשר לתת לעצמי את הזמן לשוטט… והרי זה ידוע שכשיוצאים, מגיעים למקומות נפלאים…
עזרה בדרך
זה היה שילוב של כמה דברים שעשו לי את הסוויץ' בראש.
נתקלתי שוב במל רובינס, הפעם בראיון. זה קרה בבלוג של גלית שול המעולה, בפוסט על, איך לא, כוח רצון ומוטיבציה… והבנתי שכנראה אני צריכה לקחת את מל קצת יותר ברצינות.
בשיחה עם אישה נוספת שאני מאוד מעריכה, דיברנו על היכולת לעצור מהעבודה השוטפת ולפנות זמן להתפתחות וצמיחה. היא אמרה לי משפט פשוט, שנחקק במוחי. את לא מפעל לייצור בקבוקים. תרגום- גם אם אני לא מייצרת באופן ישיר דברים כמו שרטוט, הדמייה או מצגת ללקוח, החלק האחר של העבודה שלי הוא מאוד חשוב. ההשפעה שלו היא לא ישירה, התוצאות שלו הן לא תמיד מידיות, אבל הוא חשוב מאין כמוהו. ידעתי את זה קודם, אבל משהו בדרך שבו היא הציגה לי את הדברים, דיבר אליי.
האיש שלי
עם כל ההבנות הללו, החלטתי לצאת לדרך חדשה בדרכי החדשה ישנה. החלטתי להשתמש בשיטות המוכרות של קביעת לו"ז, שימוש ביומן, הגדרת יעדים שבועיים/חודשיים ועוד. אך מהיכרות מעמיקה עם עצמי, החלטתי לשלב אלמנט נוסף. הרי אני יודעת שבכדי לשמור על מוטיבציה יציבה, ולעמוד בלוחות הזמנים שלי לעצמי, אני חייבת עזרה חיצונית. הבנתי שיותר קל לי לעשות עבור אחרים, ולעמוד בלוחות זמנים שלהם, וביעדים שלהם, אך עבורי… איך לומר, זה קצת יותר מסובך. ופה הוא נכנס לתמונה. איש המוטיבציה שלי. הנציג מטעם סטודיו LiRA לענייני צמיחה. אז בכל מוצ"ש אני יושבת עם מחברת הרעיונות שלי, עם היומן, ועם אישי היקר, וקובעת לו"ז לשבוע הקרוב. עם משימות ויעדים, יומיים ושבועיים. וכן, אני נותנת דיווח מדוקדק בכל יום או יומיים, לגבי מה הספקתי, ואם לא, אז למה. הוא מייצג אותי מעולה, בעלי. את העסק שלי ואת השאיפות שלי. אני המנכ"לית, והוא בעל המניות 🙂
וכך סופסוף אחרי חודשים של הימרחויות, הנה האתר המחודש שלי, ובקרוב פוסט על פינת העבודה שלי, המקום בו נרקמים ומתגשמים חלומות.
מכירים את התחושה של ירידת מוטיבציה? מה גורם לה אצלכם? ומה עוזר לכם להתגבר? ספרו לי 🙂
אהבתי לקרוא אותך, הפתיחות שאת כותבת על מסע העצמאות שלך עוזר לכל כך הרבה אנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב. גאוני בעיני הרעיון למנות מישהו כבעל המניות!!!! כתבת נפלא – מחכה לפוסט הבא
תודה גלית יקרה, איזה כיף לשמוע שאהבת 🙂
תתחדשי על האתר.
פוסט מאד חשוב ונוגע להרבה עצמאיות. רעיון מצוין למנות בעל מניות, הולכת להודיע לאיש שלי על המינוי 🙂
תודה יפית! בהצלחה עם המינוי 🙂
אני מאוד גאה בך, על היוזמה והעשיה, לנהל עסק זה בהחלט מאתגר,
מה שלי עוזר לייצר דברים ולעלות מוטיבציה זאת הריצה, ובעיקר שאני צריכה לעשות
משהו מנסה לעשות אותו באותו הרגע, כמובן שלא מצליחה הכל לעשות
נראה לי שאם הייתי מצליחה לרוץ, הייתי מסתובבת בתחושה שאני יכולה לעשות הכול (;
אבל כן, אין ספק שלעשות דברים מיד, זאת ה-דרך להוציא דברים לפועל בהצלחה…
תתחדשי, ליאת!
האתר נראה נפלא. נקי, מעוצב ומקצועי.
מאד אהבתי את הלוגו. גם את השם וגם את העיצוב.
כתבי לנו עוד. הכתיבה שלך מרעננת ומהנה. כיף לקרוא.
ואין, אין, אין על שירי מור – אייזן.
תודה צפי, מחמאה ממך על כתיבה, היא חתיכת מחמאה.
ואני מסכימה-אין על שירי
ברכות על הקאמבק 🙂
נשמע שעברת תהליך מאוד מעצים ומפרה, והפוסט הזה הוא כנראה הפרי הראשון. מאחלת לך שהשוונג יימשך ויימשך! בהצלחה!
תודה יקירתי. אמן 🙂
ליאתי איזו כתיבה, כמה כיף לקרוא אותך, האמת שזה קטע מצחיק כי חשבתי לכתוב לך שהרבה זמן לא כתבת לנו ואז ראיתי שהעלת את האתר החדש, הוא נראה נפלא !! ואני מאחלת לך המון בהצלחה.
ואני חייבת להגיד לך שכבר בקורס יועצות השינה כאשר את ואבנר התראיינתם מול כולנו באומץ רב ראיתי את העיניים הטובות של אבנר , את החיבור המקסים בינכם ואת הכבוד ההדדי אחת לשניה אני מאחלת לכם שיתוף של עוד המון שנים יחד בשילוב של מנכלית ובעל מניות 🙂
בהצלחה אהובה!!
ריגשת אותי מותק! תודה 3>
"את לא מפעל לייצור בקבוקים"
זה הטייטל של הפוסט הזה.
משפט חזק עוצמתי ומטורף במשמעות שלו.
וכל כך נכון!!!! בטח שבעבודה יצירתית.
אני אוהבת אותך וגאה בך כל כך על הדרך. נהנית לקרוא על הדרך המשותפת שלך ושל בן זוגך. זה לא קל. אני יודעת.
מחכה לפוסט הבא
זה משפט עצום, מסכימה לגמרי!
תודה אהובה על תגובה ועל כל העזרה שמסביב, בלעדייך זה לא היה מתאפשר
יקרה שאת, אני כל כך שמחה על השלב החדש שלך, שמחה על העשייה על השיתוף של בן הזוג וכן חלק מהעשייה כבעלת עסק הוא ירידה ועלייה של המוטיבציה אין ספור פעמים. הולכת לשמוע את מל שוב, תודה על התזכורת.. והמון המון הצלחה.
תודה יקירתי! נשיקות
תחדשי יקרה
על האתר מפוסט המקסים.
סוד העשייה תמון במוטיבציה הפנימית שלנו
בהצלחה בדרכך המיוחדת
ירדנה
תודה ירדנה 🙂
איזו חזרה חגיגית, יפה ומותאמת!
מתרגשת בשבילך על הבלוג החדש.
והפוסט נפלא, רעיון מבריק להיות מנכלית עם בעל מניות, נראה לי שימצא חן בעיניי אישי. שמחה דחזרת ומחכה לעוד פוסטים שכאילו
תודה יקירה. שנה מעולה שתהיה לנו 🙂
היה שווה לחזור
תודה ליאתי על פוסט מקסים
ועל וידאו שלא הכרתי, אבל אני מזדהה איתו מאד ומזהה את עצמי ואת תפיסת העולם שלי בו מאד.
מיד משתפת, ומחכה לראות לאן תגיעי, גם לצידי וגם לבד!
אוהבת אותך רוניתי!
פוסט מצוין – רעיונות טובים, וגם הסרטון מעולה.
בהצלחה.
תודה 🙂