פינת העבודה שלי,
בגיל העשרה ביליתי בה שעות.
לא בשביל להכין שיעורי בית חלילה, אבל היה בה כל מה עניין אותי בזמנו.
היא הייתה עשויה פלטת עץ לבנה, מונחת על מסגרת ורגליים מברזל שחור, אבא שלי בנה לי אותה.
היו מונחים עליה טייפ דאבל קאסט, עפרונות, עטים צבעוניים.
היה שם יומן מלא בשרבוטים, מחברות מעוצבות, והיו תלויות שם תמונות. תמונות של החבר'ה.
כשעזבתי את הבית בגיל 22, כבר לא ממש הייתה לי פינת עבודה. היה שולחן מחשב.
כשרציתי ללמוד, למדתי שם.
השראה לא הייתה שם, וגם לא היה בכך צורך. הייתי מרוקנת ממנה.
פוסט שלם נכתב על התקופה הזו.
לאחר שנולד אורי (מחר זה בדיוק 3 שנים 1/1/2015) יצאתי לעצמאות באופן רשמי, והחלטתי ליצור לעצמי פינת עבודה.
גרנו בשכירות ולא רציתי להשקיע יותר מדי בדירה שלא נישאר בה לאורך זמן.
לא אהבתי את הפינה שלי, בכל הזדמנות שהייתה לי, עבדתי במטבח, על שולחן האוכל.
הרגשתי שאין לי "בית", שהמשרד הביתי שלי הוא ארעי מדי אבל לא היה לי הרבה מה לעשות עם זה,
בדירה לא גדולה עם שני ילדים ותינוק קטן, לא היה מקום לפינת עבודה רצינית.
כזו שישבה בין קירות, עם פינה, עם תחושה של משרד.
הקיר היחיד שתחם את השולחן שלי, היה קיר עם חלון גדול. אפילו לוח שעם לא יכולתי לתלות.
מאז כבר עברנו שוב דירה, עדין בשכירות, אבל הפעם החלטתי שאני צריכה פינה "כמו שצריך".
עוד לפני שעברנו ידעתי איפה תהיה פינת העבודה שלי, והרעיונות החלו להתרוצץ בראשי.
היה לי רעיון, חלמתי על שולחן גבוה. מעין דלפק, משטח תלוי על הפינה בין 2 קירות, שאוכל לשבת על כיסא בר או כדור פיזיו תוך כדי עבודה (עשיתי את זה כשהייתי בסוף ההיריון האחרון שלי, וזה ממכר).
את החלום גנזתי מסיבות כאלו ואחרות, אך לא ויתרתי עליו עדיין.
מספר דברים שהיה חשוב לי לקחת בחשבון בתכנון פינת העבודה:
1. עלויות- בגלל שהבית בו אנו גרים הוא שכור, ואנו צפויים לגור בו כ-3 שנים, רציתי להשתמש ברהיטים ואביזרים קיימים, ולא להשתגע עם הקניות.
2. מיקום- הפינה שלי ממוקמת בחלל הציבורי של הבית. מהסלון רואים את פינת העבודה כולה.
רציתי פינה צבעונית מצד אחד, אך שתשתלב טוב עם יתר החלל, מצד שני.
בנוסף, היה חשוב לי שבסוף היום, אוכל בקלות "לקפל את הדברים" ולהשאיר פינה מסודרת.
זאת נקודה חשובה, בעיקר כשלא מדובר בשולחן עבודה שהוא חלק מחדר עבודה, שבו אפשר פשוט לסגור את הדלת, והבלגן נעלם.
3. עיצוב ורגש- היה חשוב לי, שבמקום שבו אני מבלה שעות רבות, יהיו מסביבי אביזרים שאני אוהבת, שאני מחוברת אליהם, שנותנים לי השראה, שעושים לי טוב.
אז יצאתי לדרך.
כדי לתחום את הפינה ולבדל אותה מיתר החלל, קניתי צבע, וצבעתי את שני הקירות שתוחמים אותה.
איך בחרתי גוון? רציתי גוון רגוע ונעים, לא כהה מדי ושישתלב טוב כחלק מחלל ציבורי של בית.
בנוסף לכך, היה לי סט מדפים קטן עם מחיצות זכוכית, שפורק מארון עץ ישן של פעם וחיכה לרגע שאשתמש בו.
ידעתי שאני רוצה את המדפים האלו בפינת העבודה ודאגתי לבחור צבע שישתלב איתם יפה.
יתר הרהיטים, היו בגוונים נייטרליים, שולחן עם פלטה אפורה וכסאות מעץ, הכל מאיקאה.
הכיסאות עברו איתנו מספר דירות ועם הזמן הפכו מכיסאות פינת אוכל, לכיסאות שולחן עבודה.
לא תמיד חייבים לקנות ריהוט חדש. פעמים רבות אפשר לעשות שימוש חדש ברהיט ישן.
אחסון-
בגלל מיקום פינת העבודה, במרכז הבית, רציתי שולחן נקי יחסית מציוד משרדי וניירת.
האחסון צריך להיות נוח, נגיש וכמובן אסתטי.
הניירת הוכנסה למעמדים שמיועדים לכך ולקלסרים, כולם במראה אחיד, אותם הנחתי על מדף גבוה לצד השולחן.
הציוד המשרדי אשר משמש אותי בשוטף, הונח על השולחן בקופסאות שחורות מקרטון של איקאה.
בבתים שאין בהם ילדים קטנים, אולי אפשר להשאיר את המהדקים, המחוררים ויתר חבריהם, על השולחן. אצלי בבית, פחות מומלץ. פעם השארתי את מתקן הסלוטייפ על השולחן, ומהר מאוד גיליתי שהסלוטייפ הפך לכדור גדול ודביק ובמשך ימים מצאתי את עצמי מגרדת חתיכות דבק שקוף מהרצפה.
את כלי הכתיבה שלי, שאני כל כך אוהבת וצוברת בכפייתיות, הנחתי אחר כבוד, על השולחן בכוסות אמייל ישנות של סבתא.
אחסון נוסף-
בנוסף לציוד משרדי, בפינת העבודה של מעצבת פנים ישנם עוד כלי עבודה רבים. מניפות צבע, דוגמאות חומרים, אביזרי מדידה ועוד.
עבור אלה חיפשתי פתרון על מנת להשאיר אותם נגישים, אך עם זאת, שלא יצרו עומס ויזואלי בפינת העבודה שלי.
מצאתי סלסלות פלסטיק ירוקות (כאלו שמביאים בהן קרטוני חלב לסופר), אותן צבעתי בספריי צבע בגוון של ורוד-פודרה, ובז'.
בסלסלות תוכלו למצוא חבילות של פורמייקות, מניפות צבע, גלילי נייר צבעוניים, ואולי אפילו איזה צעצוע תועה…
את הקופסאות הנחתי על ספסל עץ אשר ניצב בין השולחן לקיר.
בחלקו התחתון של הספסל, הנחתי קופסאות פלסטיק שקופות עם מכסים, של איקאה, ובתוכן ציוד שמשמש אותי לעיתים רחוקות יותר.
גם הספסל נודד איתנו בין דירות. אבא שלי בנה לי אותו לפי הזמנה ("תעשי סקיצה, אני אכין").
עד לא מזמן הוא שימש אותנו לסלסלות נעליים בחלקו התחתון, ולישיבה ותיקים, בחלקו העליון.
גם הוא שינה ייעוד כשעברנו לבית הנוכחי.
ולסיום סיומת-
אחרי שכל הרהיטים מוקמו, קירות נצבעו ומדפים נתלו, הגיע החלק המרגש ביותר. הקינוח.
תמונות שאני אוהבת, מזכרות, וכל מיני פיצ'פקע'ס, שמה לעשות, הם הופכים את הסביבה שלנו למקום הנעים שלנו. למקום שמרגישים בו בבית.
החלק הזה לא מסתיים לעולם. כל הזמן מתווספים אביזרים, אלו שכבר לא רלוונטיים, מפנים את מקומם לאחרים. יש תנועה, יש צמיחה, יחד איתנו גם הסביבה משתנה.
אז חוץ מלוח מגנטי פשוט (שתכננתי לעטוף בבד יפה… מתישהו…) לפתקים חשובים והודעות, תליתי כמובן את המדפים מהארון של סבתא.
על הקיר תליתי רביעיית תמונות מקסימה שרכשתי באינטרנט, עוד כשהייתי בחופשת לידה.
התאהבתי בציורים האלו של אוסנת זייפרט וחיכיתי לרגע שאתלה אותם במקום המדויק להם.
המסגרות, איך לא, מאיקאה, כאשר אחת מהן צבעתי עם אותו ספריי הצבע שהשתמשתי לסלסלות פלסטיק.
ממש מעל השולחן, תליתי חוט עם אטבים במטרה לשים לי תמונות השראה מול העיניים.
את התמונות שרציתי לתלות טרם הספקתי לפתח עד לפרסום פוסט זה, אבל החלטתי שעל הפינה שלי אני כבר חייבת לספר לכם 🙂
אז ספרו לי, איפה אתם הכי אוהבים לשבת לעבוד בבית?
יש כזאת פינה בבית?
רוצים כזאת פינה? זמן טוב להתקשר אליי 🙂
אהבתי והזדהיתי עם התהליך, מאד מבינה אותך. בסופו של דבר יצאה פינת עבודה מקסימה, מלאה בהשראה! לגמרי מקום מושלם לעבוד בו. ❣
תודה טלי 🙂
ליאתי זה משגע !!
אנחנו גרים בדירת שיכון קטנה מאוד וכרגע לא נעזוב אותה עקב אילוצים כלכליים ובדיוק בשבועיים האחרונים אנחנו מתכננים לי פינת עבודה בסוף הסלון כי נמאס לי שאין לי מקום משל עצמי ואני יושבת בפינת האוכל.
איזה כיף! פוסט מלא השראה שהגיע בזמן! תודה!
תודה יקירתי, בטוחה שהפינה שלך תהיה מהממת!
גם אנחנו גרים בדירה שכורה וגם אני עובדת מהבית, כך שאני יכולה להזדהות עם רוב השיקולים שלך. הפינה נראית כיפית ומזמינה, אהבתי מאוד את הצבע של הקיר ואת הסלסלות שצבעת! מקסים מקסים
תודה עופרי 🙂
ליאת, איזו פינה מקסימה.
מעניין לקרוא על התהליך מנקודת המבט שלך כמעצבת שמאד שונה (מן הסתם) מנקודת המבט שלי כשיצרתי לי את הפינה שלי בקליניקה.
תודה יפית. מעניין לראות את הפינה שלך…
בקרוב, נכון?! 🙂
תהליך חשוב וכל אחד צ
צריך פינת עבודה בבית.
לשמחתי יש לי את הקליניקה שלי, שהיא הפינה שלי להשראה, לעבודה – להכל.
תודה על התזכורת, כמה הפינות האלו חשובות.
שמחתי להזכיר. מסכימה איתך לגמרי. כל אחד צריך פינה 🙂
כיף לקרוא אותך ליאתי. הפינה נראת מזמינה ויפה. לגמרי עושה מצב רוח טוב והשראה לעבודה. ממש מעניין לראות נקודת מבט של מעצבת .
תודה גליתוש 🙂
איזה פוסט מלבב. שמרתי לי לקריאה והתעמקות.
מאד אהבתי את תיאור התהליך, השיקולים, את הצבעוניות (הארזים הורודים – הברקה!).
והתוצאה – כיף של פינת עבודה. מקסים!
תודה צפי יקרה 🙂
פינה מקסימה!! תודה על השיתוף בתהליך:)
תודה יערה ☺️
ליאתי,
יצא מקסים! שתינו יודעות איזו חשיבות יש לעיצוב סביבת העבודה, זה כל כך משנה הכל!
שמחה בשבילך שיצרת לעצמך פינה לכל צרכיך, היא מהממת!
לגמרי חשוב! תודה סיון 😘
יופי של פינה, נעימה ומזמינה 🙂 אין ברירה – חייבים להשקיע גם בדירה שכורה! בטח למי שבמקצוע
הסנדלר לא יכול להרשות לעצמו ללכת יחף 😉
הפינה שלך מקסימה! צבע הקירות מרגיע ומושלם ואוסף העפרונות שלך מעורר קנאה…
תודה עינת! איזה כיף ☺️
מזדהה מאד. עד לפני 3 שנים שיצאתי לסטודיו מחוץ לבית היתה לי פינה שקראתי לה "פינה משתנה" היא היתה מתחלפת לעיתים קרובות. ייצרת לך פינה חמה ומזמינה והכי חשוב שהיא משקפת אותך!
פינה משתנה- אהבתי!
תודה רויטל
פינה מקסימה. אני יושבת לעבוד בפינת האוכל😉 פוסט מקסים אהובה
תודה ירדנה 🙂